רש"י על שמות ל׳:ג׳

« רש"י על שמות ל׳:א׳ רש"י על שמות ל׳:ד׳ »

1 משכיל לדוד פתח ↗

את גגו זה היה לו גג אבל וכו׳ לכאורה כאן רבינו נדרש ללא שאלו ועוד שכבר ביאר זה לעיל בפ׳ תרומה שמזבח הנחשת היו ממלאין חללו אדמה וגם בפ׳ מזבח אדמה תעשה לי ונר׳ שכיון הרב בזה משום דבבריתא דל״ב מדות דר״א בנו של ר״י הגלילי מצינו מדה אחת מדבר שנאמר בזה וה״ה לחבירו וע׳ בס׳ כריתות שכלל זה דנין אותו בכל מקום משישקלו שניהם כא׳ ולא מנה זה ר׳ ישמעאל במדותיו לפי שהוא בכלל בנין אב ע״ש וה״נ נוכל לומר דשקולים הם דשניהם מזבחות ותכלית פועל שלהם שוה לתת אש עליהם להקטיר עליו או הקרבנות או הקטרת ושניהם נצטוו לצפותם וסד״א הואיל ופרט לך הכתוב בא׳ מהם את גגו וכו׳ ה״ה באידך מש״ה קמ״ל רש״י דליתא ואפשר דמ״שה סירס הכתוב פרשה זו והשמיטה ממקומה דה״ול לכתב׳ בפ׳ דלעיל ולא כתבה שם שלא תהא סמוכה אצל המזבח החיצון להודיע שלא נדרוש בזה דין הנזכר. ועם היות שיש טעמים אחרים על סירוס פרשה זו מ״מ אפ׳ שגם לתכלית זה כיון הכתוב:

2 משכיל לדוד פתח ↗

זר זהב סימן לכתר כהונה. היה זה במזבח הקטר׳ טפי מכל שאר כלי המשכן לפי שהקטורת היא העבודה היותר נבחרת מכל עבודות כהונה שעליו נאמר ג״כ ברך ה׳ חילו וכמו שפי׳ זכרונו לברכה:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1122 רש"י שמות ל, ג "זר זהב - סימן הוא לכתר כהונה".

1 את גגו. זֶה הָיָה לוֹ גַּג, אֲבָל מִזְבַּח הָעוֹלָה לֹא הָיָה לוֹ גַּג אֶלָּא מְמַלְּאִים חֲלָלוֹ אֲדָמָה בְּכָל חֲנִיָּתָן:

2 זר זהב. סִימָן הוּא לְכֶתֶר כְּהֻנָּה:

2 דרך חיים פתח ↗

ונראה לומר כי יש רמז באלו המעלות, כי המזבח היה עליו זר שמות ל, ג, והוא סימן לכתר כהונה רש"י שם. והמזבח היה אמה על אמה שם פסוק ב. וכאשר תקיף חוט אחד סביב המזבח שהיה אמה על אמה, דהיינו שיהיה החוט מקיף המזבח, הנה חוט הסובב כ"ד טפחים, כנגד מעלות הכהונה, שהאמה ששה טפחים מנחות צח.. והשלחן שעליו הזר שמות כה, כד, סימן לכתר מלכות רש"י שם, היה אמה וחצי גבהו ואמה רחבו שם פסוק כג, אם אתה מקיף החוט סביב השלחן, דהיינו גובהו ורחבו, הנה החוט הוא שלשים טפחים, כנגד מעלות המלכות שהוא שלשים. והארון היה אמתים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו, ואמה וחצי קומתו שמות כה, י. אם אתה מסבב חוט סביב הארון, יהיה החוט מ"ח טפחים; כי אמתים וחצי לשני צדדין שלשים טפחים, והרוחב בכל צד ט' טפחים, הרי מ"ח טפחים. ומה שלא הקפנו את השלחן גם כן למעלה, ויהיה ל"ו טפחים. דודאי יש להקיף אותו במקום הקצר יותר, ואם אתה מקיף את השלחן במקום קצר, הוא הגובה והרוחב, והוא היותר* קצר מה שאפשר להיות בשלחן, הוא שלשים טפחים. וכן במזבח, יש להקיף היותר קצר. אבל בארון החוט סובב את האורך והרוחב הוא היותר קצר, כי אם תקיף קומתו, צריך אתה להקיף על הכפורת, ועליו שני הכרובים, ודבר זה יותר הרבה. ולפיכך החוט סובב את האורך והרוחב הוא היותר קצר בארון, וחוט הסובב הקומה והרוחב והוא היותר קצר בשלחן, והחוט הסובב האורך והרוחב הוא היותר קצר במזבח. והנה נכללו* כל אלו ג' מעלות בג' כלים שהיה בהם סימן הכתרים.

2 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

ונחסר מאיתנו כתר כהונה. והרי כתר כהונה היה נסמן על ידי הזר של המזבח רש"י שמות ל, ג, ולכך כתב "ופסק קרבן ניחוחנו".

« רש"י על שמות ל׳:א׳ רש"י על שמות ל׳:ד׳ »